רצח, קלות דעת או "רק" רשלנות: איך קובעים במה מואשם חשוד שגרם למוות?

מדרג עבירות ההמתה בישראל, בעקבות רפורמה מ-2019 שביטלה את עבירת ההריגה ופיצלה אותה לעבירות מפורטות יותר, מבוסס על היסוד הנפשי של מבצע העבירה. ההבדלים הם בין גרימת מוות ברשלנות (עד 3 שנות מאסר, ללא כוונה או מודעות לסיכון קטלני), המתה בקלות דעת (עד 12 שנות מאסר, מחליפה את ההריגה הישנה ומחייבת מודעות לסיכון קטלני אך המשך פעולה), המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (כוונה לגרום מוות עם נסיבות מקלות), ורצח בנסיבות מחמירות. מקרה דריסת הנער יוסף אייזנטל בירושלים על ידי פאחרי חטיב, שחשדו נגדו שונה מרצח בנסיבות מחמירות ל"גרימת מוות באדישות" (סוג של רצח), משמש כדוגמה להמחשת מורכבות קביעת סעיף האישום.