בין איראן לארה"ב, טראמפ תומך במפגינים ומגנה שימוש בכוח – אלא אם הם מוחים נגדו

הכתבה מנתחת את גישתו הלא עקבית של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, כלפי מחאות ודמוקרטיה, ומדגישה את צביעותו: הוא תומך במפגינים באיראן ומגנה אלימות נגדם, אך מכנה את המוחים נגדו במיניאפוליס "אנרכיסטים" ומצדיק אלימות נגדם. הכתבה טוענת שטראמפ ממסגר כל מחאה דרך "הפריזמה האישית שלו", מצדיק אלימות מדינתית נגד מתנגדיו ומבטיח הגנה למי שיכולים לפגוע ביריביו. היא מביאה דוגמאות נוספות לחוסר עקביותו, כמו נטישת תומכי הדמוקרטיה בוונצואלה לטובת אינטרסים בנפט, וגינוי עריצות במקומות מסוימים (איראן, קובה) אך לא באחרים (רוסיה, סין). הניתוח מסכם כי נשיאותו של טראמפ התאפיינה באלתור, אימפולסיביות וסתירות, וכי הוא פעל מתוך ריאל-פוליטיק המבוסס על יחסים אישיים עם שליטים ולא על תמיכה באוכלוסיות או באופוזיציה.