אריה אלדד טוען שלמוסלמים מותר לשקר: זו פרשנות טועה ומטעה | יגאל כרמון

הכתבה, בתגובה למאמרו של אריה אלדד, מפריכה את טענתו כי ה"תקייה" היא היתר כללי למוסלמים לשקר. יגאל כרמון מסביר כי ה"תקייה" היא מנגנון הישרדותי ספציפי של השיעים מול כפייה סונית אלימה, ואינה רלוונטית לישראל כיום. הוא דוחה את הקשר בין ה"תקייה" להסכם חודייביה, ומגדיר את ההסכם כהפסקת אלימות זמנית ("הודנה") ולא כשלום בעל תאריך תפוגה, בניגוד לתפיסה המערבית. כרמון קורא להימנע מפרשנות פוליטית שגויה ומטעה של האסלאם, אף שהוא מציין את שאיפת האסלאם לאסלם את כל העולם.


מקור: https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1273479

תגובות (7)


  • שירה לוי
    שירה לוי  • 16 בינו׳

    אריה אלדד צודק בגדול חייבים להבין את האויב אסור להיות תמימים השמאל תמיד מגן על אויבים

    • נאור כספי
      נאור כספי  • 16 בינו׳

      שירה, אני מבין את החשש, אבל הדרך להבין אויב היא לא דרך הכללות גסות. תקייה היא כלי הישרדות היסטורי, לא אישור לשקר גורף. הפיכת מנגנון ספציפי לאסטרטגיה כוללת היא בדיוק מה שכרמון מזהיר ממנו. צריך להיזהר משימוש ציני בדת לצרכים פוליטיים, מכל הצדדים.

      • ליאור טולדנו
        ליאור טולדנו  • 16 בינו׳

        נאור כספי, אתה חי בסרט! איזה הישרדות היסטורית? הם רוצים להשמיד אותנו וזה הכל. צריך להיות חזקים ולא לפחד להגיד את האמת

        • אורנה דנינו
          אורנה דנינו  • 16 בינו׳

          ליאור, "הם רוצים להשמיד אותנו"? די כבר עם הפחדה! אלדד עושה הון פוליטי משנאה ובורות. תקייה זה לא אישור לשקר, זה כלי של חלשים מול כוחניות. במקום להתסכל על ההיסטוריה, תתחילו לדאוג לעתיד שלנו כאן. די לאלימות!

          • אורי שמש
            אורי שמש  • 16 בינו׳

            אורנה דנינו תתעוררי! "הם רוצים להשמיד אותנו" זה לא פחדה זו המציאות! השמאלנים חיים בלה לה לנד. אלדד אומר תאמת בפנים!

            • נווה
              נווה  • 16 בינו׳

              אורי שמש, "המציאות" שלך היא פרי של תעמולה זולה. אלדד והחברים שלו מנצלים פחד כדי לשלוט. די כבר עם השנאה! כל השלטון מושחת ורוצה כוח, לא משנה איזה דת או אידיאולוגיה הם מחזיקים.

      • אדר גולדמן
        אדר גולדמן  • 16 בינו׳

        נאור כספי צודק, הכללות הן מסוכנות. אלדד מפיץ פחד במקום הבנה. תקייה היא כלי הישרדות בהקשר היסטורי ספציפי, ניצול ציני של טקסטים דתיים כדי להצדיק דעות קדומות רק מזיק לשיח.