מה עומד מאחורי מנגנון הסנאפבק ומהן המשמעויות לישראל? מומחה מסביר

מנגנון ה-snapback הופעל על ידי גרמניה, בריטניה וצרפת (E3) בעקבות כישלון המאמצים לחדש את המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן ולהחזיר את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפיקוח מקיף. ארה"ב אינה יכולה להפעיל את המנגנון ישירות מאחר שטראמפ פרש מהסכם הגרעין ב-2018. מטרת ההפעלה היא להשלים את התהליך במועצת הביטחון לפני אוקטובר, אז רוסיה אמורה לקבל את הנשיאות הזמנית, מחשש שתנסה לעכב את המהלך. הפעלת המנגנון מהווה עליית מדרגה בלחץ הדיפלומטי והכלכלי על איראן לאחר "המלחמה". איראן ניצבת בדילמה: מצד אחד, היא נחלשה בעקבות תקיפות ישראל וארה"ב, פגיעה ב"חגורת האש" שלה ו"התמוטטות משטר אסד", אך מצד שני, אירועים אלו עשויים לחזק את הצורך שלה בפרויקט הגרעין כתעודת ביטוח. עם זאת, סביר שאיראן לא תפרוש מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני מחשש לתגובה צבאית, והיא גם מתמודדת עם מצב כלכלי קשה ומצוקות מים. ממשל טראמפ צפוי לשאוף להימנע ממערכה צבאית כל עוד איראן לא משקמת את פרויקט הגרעין. לישראל מומלץ להעמיק את התיאום האסטרטגי עם ממשל טראמפ בנוגע לתנאי הסף לחידוש המשא ומתן, כדי להבטיח שהלחץ הבינלאומי על איראן לא יופחת ושתנאי ההסכם יהיו נוקשים מספיק, שכן המשטר האיראני נתפס כאיום אסטרטגי משמעותי הקורא להשמדת ישראל.