הדו־פרצופיות של איתמר בן גביר הגיעה בבית העלמין לשיא חדש | משה נסטלבאום

הכתבה מבקרת בחריפות את איתמר בן גביר, שר בממשלה, בטענה ל"דו-פרצופיות" שהגיעה לשיאה בהלווייתו של רן גואילי ז"ל. נטען כי בן גביר, שהתנגד לעסקאות חטופים ואף איים בפירוק הממשלה בגינן, הופיע בהלוויה והשמיע "דברי צער נבובים". הכותב מאשים את בן גביר בניצול טרגדיה ליחסי ציבור, וטוען כי מילותיו נשמעות חלולות מפי מי ש"חסם לכאורה את האפשרות לצמצם את מספר ההלוויות". הכתבה מדגישה הבדל בין נחישות ל"עקשנות אידיאולוגית משיחית שגובה חיי אדם", וקובעת כי יושר של איש ציבור נמדד בצעדים למניעת הקבר הבא, לא בנאום על הקבר. נטען כי חיבוק האב השכול הוא "שיאו של התיאטרון הפוליטי" ורגע שבו "הציניות מנצחת את האמת", וכי "אי אפשר להפקיר את החיים בשם 'הביטחון', ואז לציין את מותם כאילו לא אירע דבר".